חופש מדעות קדומות במהלך ייעוץ הומאופתי ובמערכות יחסים

חופש מדעות קדומות במהלך ייעוץ הומאופתי(Hahnemann, Organon of the Medical Art, p. 83)

זו אחת הפסקאות החשובות ביותר, משום שהיא דורשת מההומאופת להניח בצד את עקרונותיו המוסריים ואת כל סוגי האמונות שמאפיינות כל אדם.

אשתף שני מקרים מהניסיון האישי שלי.

מקרה מס' 1

אישה בת 70 פנתה אליי בעקבות רעידות שהחלו בידיה.

במהלך הראיון היא סיפרה שהבעיה התחילה כשהבעל שלה, עמו חיה במשך כ-50 שנה, נכנס לבית אבות. תוך כדי הסיפור היא התחילה לבכות.

מה הייתה המחשבה הראשונה שעלתה בי כששמעתי את סיפורה?

"זה נורא להישאר לבד פתאום בלי האדם האהוב שחיית איתו כל חייך."

אבל, מתוך הבנה שהסקת מסקנות עצמאית היא ביטוי לדעות קדומות,

שאלתי אותה:

"למה את בוכה?"

קיבלתי תשובה מעניינת:

"בעלי," היא אמרה, "התעלל בי כל החיים. לא משנה מה עשיתי – הכול היה לא בסדר בעיניו, הוא תמיד מצא מה לבקר. עכשיו אני סוף סוף חופשייה. אני בוכה כי בזבזתי עליו כמעט את כל חיי. כל החיים שלי היו סבל אחד מתמשך."

מקרה מס' 2

ילדה בת 5 שסובלת מחרדות שגורמות לה לישון רע בלילות. הפחד הכי גדול שלה הוא שההורים שלה ימותו.

בחיי היומיום אנחנו יודעים שמוות של הורים הוא זעזוע גדול עבור ילד, ובדרך כלל לא שואלים "למה?".

זה נראה מובן מאליו שילד זקוק להורים אוהבים.

השאלה למה הילדה כל כך מפחדת מכך אף פעם לא נשאלה, ולרוב ניסו להסביר לה שהכול יהיה בסדר ואין לה סיבה לדאוג.

כצפוי, ההסברים לא עזרו.

כהומאופתית, הייתי צריכה להניח בצד את ההבנה הברורה-מראש של הבעיה ולברר ממה בדיוק הילדה מפחדת.שאלתי את הילדה: "מה הכי מפחיד אותך במוות של ההורים?"

והיא ענתה:

"אם ההורים שלי ימותו, לא יהיה מי שיכין לי אוכל."

כלומר, הפחד האמיתי שלה הוא הפחד למות מרעב.

היא מבטאת אותו כפחד מאובדן ההורים, כי בתפיסת עולמה, אוכל מתקשר להורים.

אצל ילדים אחרים, פחד מאובדן ההורים עשוי להתבטא כפחד מבדידות או מאובדן אהבה, בית, תמיכה וכדומה. לכל סוג כזה של פחד, סביר להניח שיידרש טיפול שונה. לכן חשוב להגיע לשורש המקרה – לשמוע כיצד המטופל תופס את המציאות, ולא להסיק מסקנות עבורו.

לסיכום

בעת טיפול הומאופתי חשוב להימנע מדעות קדומות והסקת מסקנות מוקדמות על סמך אמונות אישיות או ניסיון חיים. תפקידו של ההומאופת הוא להבין את תפיסת המציאות הייחודית של המטופל ולשאול שאלות שיעזרו לחשוף את שורש הבעיה, במקום להשליך על המטופל את המחשבות וההנחות שלנו. כפי שנראה בשני המקרים, חקר מעמיק ושאלות מכוונות מאפשרים לזהות את הסיבה האמיתית לבעיה, ולעזור למטופל בצורה מדויקת ויעילה.

שימוש בגישה זו לא רק במהלך ייעוץ הומאופתי, אלא גם במערכות יחסים בין בני זוג, הורים וילדים או קרובים אחרים, יכול להעמיק את ההבנה ביניהם ולחזק את הקשר. על ידי כך שנמנעים מהסקת מסקנות מוקדמות ומנסים להבין את נקודת המבט של האחר, אפשר לפתוח פתח לדיאלוג משמעותי ולפתרון בעיות עמוקות בצורה חיובית ומקרבת.